Le texte Le vocabulaire Les révisions
Beitsah
Daf 10a
אֲבָל הֵיכָא דְּלֵיכָּא דָּקָר נָעוּץ — לָא. אִי נָמֵי: עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי בֵּית הִלֵּל הָכָא, אֶלָּא כֵּיוָן דְּמוּקְצֶה הוּא, בְּעוֹמֵד וְאוֹמֵר זֶה וְזֶה אֲנִי נוֹטֵל סַגִּי. אֲבָל הָתָם — לָא.
Traduction
However, where there is no embedded shovel, even Beit Shammai did not permit it. Alternatively, it is possible that Beit Hillel say their opinion only here, since a dove is muktze, which is prohibited by rabbinic law, and therefore when he stands and says: I will take this and that, it is enough. However there, where the prohibition applies by Torah law, they did not say so.
Rachi non traduit
אבל היכא דליכא דקר נעוץ לא. והא נמי להא דמיא דלמא ממליך ואשתכח דטלטלה בכדי דכיון דממליך בטלה לה הזמנה למפרע:
אלא כיון דמוקצה הוא. כיון דאינו אסור אלא משום מוקצה בהזמנה בעלמא סגי:
אֶלָּא, אִי קַשְׁיָא — הָא קַשְׁיָא: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין נוֹטְלִין אֶת הָעֱלִי, לְקַצֵּב עָלָיו בָּשָׂר, וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. אַלְמָא גַּבֵּי שִׂמְחַת יוֹם טוֹב בֵּית שַׁמַּאי לְחוּמְרָא וּבֵית הִלֵּל לְקוּלָּא, וּרְמִינְהִי הַשּׁוֹחֵט חַיָּה וָעוֹף, בֵּית שַׁמַּאי וְכוּ'! אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מוּחְלֶפֶת הַשִּׁיטָה.
Traduction
Rather, if there is a difficulty involving a contradiction, this is the difficulty, from a different mishna (11a): Beit Shammai say: One may not take a large pestle from a mortar, which is normally used for crushing wheat in the preparation of porridge, for any other purpose on a Festival, e.g., to cut meat on it; and Beit Hillel permit it. Apparently, with regard to rejoicing on the Festival, the opinion of Beit Shammai is stringent, and that of Beit Hillel is lenient. And the Gemara raises a contradiction: With regard to one who slaughters an undomesticated animal or a fowl on a Festival, Beit Shammai say: He may dig earth with a shovel and cover the blood, and Beit Hillel say: He may not slaughter an undomesticated animal or a fowl, unless he had earth prepared for that purpose while it was still day. It was in this regard that Rabbi Yoḥanan said: The attribution of the opinions is reversed.
Rachi non traduit
את העלי. דף עב וכבד וכותשין בו חטים לטרגיס וטיסני והוי מלאכתו לאיסור וקא סברי ב''ש אסור לטלטלו ואפי' לצורך גופו שצריך לגוף הכלי למלאכה המותרת היום:
מִמַּאי? דִּלְמָא לָא הִיא: עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי בֵּית שַׁמַּאי הָתָם אֶלָּא הֵיכָא דְּאִיכָּא דָּקָר נָעוּץ, אֲבָל הֵיכָא דְּלֵיכָּא דָּקָר נָעוּץ — לָא, אִי נָמֵי: עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי בֵּית הִלֵּל הָכָא אֶלָּא, דְּאִיכָּא תּוֹרַת כְּלִי עָלָיו, אֲבָל הָתָם לָא.
Traduction
The Gemara rejects this: From where do you know this? Perhaps it is not so. Rather, Beit Shammai say their opinion only there, where there is a shovel embedded and prepared the day before, but where there is no embedded shovel, they did not rule leniently. Alternatively, one can say that Beit Hillel say their opinion only here, with regard to a pestle, which at least has the status of a vessel, and therefore it is not completely muktze. However, there, in the case of slaughtering, Beit Hillel did not issue a lenient ruling.
Rachi non traduit
תורת כלי עליו. ואף על פי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך גופו:
אֶלָּא, אִי קַשְׁיָא — הָא קַשְׁיָא: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין נוֹתְנִין אֶת הָעוֹר לִפְנֵי הַדּוֹרְסָן, וְלֹא יַגְבִּיהֶנּוּ אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ עָלָיו כְּזַיִת בָּשָׂר. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין.
Traduction
Rather, if there is a difficulty, this is the difficulty: It is taught in a mishna (11a): Beit Shammai say: One may not place an unprocessed hide before those who will tread on it, as this is an instance of the prohibited labor of tanning on a Festival. And one may not lift the hide from its spot, as it is considered muktze, unless there is an olive-bulk of meat on it, in which case it may be carried on account of its meat. And Beit Hillel permit one to place a hide before those who will tread upon it.
Rachi non traduit
אין נותנין את העור. שהופשט ביום טוב:
לפני הדורסן. לא ישטחנו במקום דריסת הרגלים שזהו צורך עבוד שמתעבד ע''י הדריסה:
ובית הלל מתירין. קס''ד משום שמחת יום טוב דאי לא שרית ליה לא שחיט:
אַלְמָא, גַּבֵּי שִׂמְחַת יוֹם טוֹב בֵּית שַׁמַּאי לְחוּמְרָא וּבֵית הִלֵּל לְקוּלָּא, וּרְמִינְהִי: הַשּׁוֹחֵט חַיָּה וְעוֹף בְּיוֹם טוֹב וְכוּ', אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מוּחְלֶפֶת הַשִּׁיטָה.
Traduction
Once again the Gemara states: Apparently, with regard to rejoicing on the Festival, the opinion of Beit Shammai is stringent, and that of Beit Hillel is lenient. And the Gemara raises a contradiction: With regard to one who slaughters an undomesticated animal or a fowl on a Festival, Beit Shammai say, etc. Concerning this case, Rabbi Yoḥanan said: The attribution of the opinions is reversed.
מִמַּאי? דִּלְמָא לָא הִיא: עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי בֵּית שַׁמַּאי הָתָם אֶלָּא הֵיכָא דְּאִיכָּא דָּקָר נָעוּץ, אֲבָל הֵיכָא דְּלֵיכָּא דָּקָר נָעוּץ — לָא. אִי נָמֵי: עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי בֵּית הִלֵּל הָכָא, אֶלָּא דַּחֲזֵי לְמִזְגֵּא עִלָּוֵיהּ, אֲבָל הָתָם לָא.
Traduction
Here too, the Gemara rejects this: From where do you know this? Perhaps that is not so. Rather, Beit Shammai say their opinion only there, where there is a shovel embedded and prepared the day before, but where there is no embedded shovel, they did not rule leniently. Alternatively, Beit Hillel say their opinion only here, with regard to a hide, which is suitable for people to recline upon, and therefore it is not completely muktze. However, there, in the case of slaughtering, they were not lenient.
Rachi non traduit
למזגא עליה. כן היתה ישיבתם שוטחין בגדים על גבי הקרקע ונסמכין ויושבין על ברכיהן כפופין כדאמרינן בפסחים (דף קח.) הוה זגינן אברכי דהדדי ונמצאת שטיחתו צורך י''ט:
אֶלָּא, אִי קַשְׁיָא — הָא קַשְׁיָא: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין מְסַלְּקִין אֶת הַתְּרִיסִין בְּיוֹם טוֹב, וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין אַף לְהַחְזִיר. אַלְמָא, גַּבֵּי שִׂמְחַת יוֹם טוֹב בֵּית שַׁמַּאי לְחוּמְרָא וּבֵית הִלֵּל לְקוּלָּא, וּרְמִינְהִי: הַשּׁוֹחֵט חַיָּה וְעוֹף בְּיוֹם טוֹב וְכוּ'.
Traduction
Rather, if there is a difficulty, this is the difficulty, as it is taught (11a): Beit Shammai say: One may not remove the shutters of a store on a Festival, to open the store by raising them, due to the prohibition against building and demolishing on a Festival; and Beit Hillel permit not only to open the shutters, but even to replace them. Apparently, with regard to rejoicing on the Festival, the opinion of Beit Shammai is stringent, and that of Beit Hillel is lenient. And the Gemara raises a contradiction: With regard to one who slaughters an undomesticated animal or a fowl on a Festival, Beit Shammai say, etc.
Rachi non traduit
תריסין. דלתות החלונות של חנויות שסוגרין בהן החלונות בלילה ומסלקין אותם ביום ונותנין אותן לפניהם ושוטחין עליהן תבלין למכור לרבים ובי''ט מותר ליקח מחנוני המכיר אותו ובלבד שלא יזכיר סכום מקח:
אף להחזיר. ולסגור בהן וחזרה ודאי שלא לצורך היא ואפילו דאמרינן אין בנין בכלים טרחא דלאו צורך מיהא הוה וקא שרינן ליה משום תחלתן כדלקמן אלמא משום שמחת י''ט מקילינן וקשיא ב''ה דכסוי:
בִּשְׁלָמָא בֵּית שַׁמַּאי אַבֵּית שַׁמַּאי לָא קַשְׁיָא: הָתָם דְּאִיכָּא דָּקָר נָעוּץ, הָכָא לֵיכָּא דָּקָר נָעוּץ. אֶלָּא בֵּית הִלֵּל אַבֵּית הִלֵּל קַשְׁיָא!
Traduction
Granted, the contradiction between one statement of Beit Shammai and the other statement of Beit Shammai is not difficult, as it can be explained as follows: There, in the slaughtering case, it is referring to a situation where there is a shovel embedded and prepared the day before; here, there is no embedded shovel, and therefore Beit Shammai are stringent. However, the contradiction between one statement of Beit Hillel and the other statement of Beit Hillel is difficult.
Rachi non traduit
הכא ליכא דקר נעוץ. כלומר ליכא טעמא להתירא דקא סברי יש בנין בכלים:
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מוּחְלֶפֶת הַשִּׁיטָה. (אִי נָמֵי:) עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי בֵּית הִלֵּל הָכָא, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּאֵין בִּנְיָן בְּכֵלִים וְאֵין סְתִירָה בְּכֵלִים. אֲבָל הָתָם — לָא.
Traduction
It is with regard to this contradiction that Rabbi Yoḥanan said: The attribution of the opinions is reversed. The Gemara comments: Alternatively, one can suggest a different answer without reversing the opinions: Beit Hillel say their lenient opinion only here, in the case of the shutters, because they maintain that there is no prohibition against building with regard to vessels and there is no prohibition against dismantling with regard to vessels, which means that no Torah prohibition is violated in removing the shutters. However, there, in the case of slaughtering, where there are no extenuating circumstances, Beit Hillel did not permit it. Consequently, there is no contradiction that necessitates a reversal of the opinions.
מַתְנִי' בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: לֹא יִטּוֹל אֶלָּא אִם כֵּן נִעְנַע מִבְּעוֹד יוֹם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: עוֹמֵד וְאוֹמֵר ''זֶה וָזֶה אֲנִי נוֹטֵל''.
Traduction
MISHNA: Beit Shammai say: One may not take fledgling doves from a dovecote on a Festival, unless he shook the ones he wished to take while it was still day, thereby preparing them. And Beit Hillel say: It is not necessary to shake; rather, it is sufficient if one stands the day before and says: I will take this fledgling and that one.
Rachi non traduit
מתני' עומד ואומר. מבעוד יום:
גְּמָ' אָמַר רַב חָנָן בַּר אַמֵּי: מַחְלוֹקֶת בִּבְרִיכָה רִאשׁוֹנָה, דְּבֵית שַׁמַּאי סָבְרִי: גָּזְרִינַן דִּלְמָא אָתֵי לְאִמְּלוֹכֵי.
Traduction
GEMARA: Rav Ḥanan bar Ami said: The dispute between Beit Shammai and Beit Hillel applies to the first brood, the first pair of fledglings hatched in the first month of the year from a pair of doves. Those fledglings are usually left in the nest and are not used for food. As Beit Shammai hold: We issue a decree prohibiting taking them, as perhaps on the Festival he will come to reconsider after handling them and decide to leave them in their place, in which case he has moved them unnecessarily. However, once he has already shaken them, there is no further concern that he might change his mind on the Festival itself.
Rachi non traduit
גמ' בבריכה ראשונה. דרך מגדלי יונים להניח בריכה ראשונה של כל שנה להיות צוות לאמה:
וּבֵית הִלֵּל סָבְרִי: לָא גָּזְרִינַן. אֲבָל בִּבְרִיכָה שְׁנִיָּה — דִּבְרֵי הַכֹּל בְּעוֹמֵד וְאוֹמֵר ''זֶה וָזֶה אֲנִי נוֹטֵל'' סַגִּיא.
Traduction
And Beit Hillel hold: We do not issue a decree, as there is no concern that one might change his mind, and therefore a verbal commitment is sufficient. However, with regard to the second brood, the fledglings born on the second cycle in the following month, everyone agrees that it is enough for one to stand and say: I will take this one and that one.
Rachi non traduit
גזרינן. כי שקיל להו למחר אתי לאמלוכי וחייס עלייהו והוי ליה טלטול שלא לצורך ומשנענע ומשמש בהן מבעוד יום לשחיטה ולא חס עלייהו תו לא חיישינן דחייס:
בריכה. קובי''ד בלע''ז שהיונים יולדים בריכה בכל חדש וחדש והן שני גוזלות זכר ונקבה ומפסיקין בתקופת טבת וחוזרים ויולדים בניסן:
וּבֵית הִלֵּל — לְמָה לֵיהּ לְמֵימַר ''זֶה וָזֶה אֲנִי נוֹטֵל''? לֵימָא: ''מִכָּאן אֲנִי נוֹטֵל לְמָחָר''?
Traduction
The Gemara asks: And according to the opinion of Beit Hillel, why does one need to say: I will take this one and that one? Let him say: From here, this dovecote, I will take tomorrow. Why does one have to specify exactly which fledglings he plans to remove from the dovecote?
וְכִי תֵּימָא בֵּית הִלֵּל לֵית לְהוּ בְּרֵירָה, וְהָתְנַן: הַמֵּת בַּבַּיִת וְלוֹ פְּתָחִים הַרְבֵּה — כּוּלָּן טְמֵאִים.
Traduction
And if you say that Beit Hillel do not accept the principle of retroactive designation, i.e., they reject the idea that a person’s original intention can be clarified retroactively, and therefore it cannot be said that the fledglings one takes on the Festival were the ones he had in mind beforehand, but didn’t we learn in a mishna (Ohalot 7:3): If a corpse is located in a house, and the house has many entrances, whether they are open or closed, not only is the inside of the house ritually impure as a tent of the dead, but all the entrances are likewise ritually impure and impart impurity to the vessels they contain? The reason is that the corpse might be removed via any of the entrances, and therefore they all contract impurity.
Rachi non traduit
לית להו ברירה. וכי שקיל למחר דלמא לא הני אזמין והוא לא הזמין את כולם אלא כדי צרכו:
ולו פתחים הרבה. כולם פתוחים או כולם סגורים:
כולם טמאים. כל כלים המונחים בחלל הפתחים תחת עובי התקרה של פתח טמאים ואע''פ שאינו תחת הגג המאהיל על המת שגזרו חכמים טומאה על מקום שהוא דרך יציאת הטומאה שסופו לצאת דרך שם וכאן אין אנו יודעים באיזה יוציאנו הלכך כולם טמאים:
נִפְתַּח אֶחָד מֵהֶן, הוּא טָמֵא, וְכוּלָּן טְהוֹרִין. חִשֵּׁב לְהוֹצִיאוֹ בְּאֶחָד מֵהֶן, אוֹ בְּחַלּוֹן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה — מַצֶּלֶת עַל כָּל הַפְּתָחִים כּוּלָּן.
Traduction
If only one of the entrances was open after the person died, that entrance alone is ritually impure, as the corpse will certainly be removed through it, and all the other entrances remain ritually pure. The same applies if one decided from the outset to remove the corpse through one of the entrances, or to carry it out through a window that is four by four handbreadths in size, which is large enough for a corpse. This intention spares all the other entrances from ritual impurity, as it is clear that the corpse will not be removed through them.
Rachi non traduit
נפתח אחד מהם. לאחר מיתת המת:
הוא טמא. בין כלים דמעיקרא בין כלים דלבסוף המובאין לו מבחוץ:
וכולן טהורים. לדברי הכל מוקמינן להו דמודו הכל מכאן ולהבא בכלים המובאים לתוכן אחרי כן מבחוץ דודאי בההוא דנפתח מפיק ליה:
ארבעה על ארבעה. בכך שערוהו שראוי להוצאת מתים:
מצלת על כל הפתחים. מלטמא כאילו נפתח:
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: וְהוּא שֶׁחִשֵּׁב לְהוֹצִיאוֹ עַד שֶׁלֹּא יָמוּת הַמֵּת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אַף מִשֶּׁיָּמוּת הַמֵּת.
Traduction
With regard to this case, Beit Shammai say: This halakha applies only if one had decided to remove the corpse by a particular entrance before the person died, so that the entrance through which the body would be removed was already determined at the time of death. And Beit Hillel say: This halakha applies even after the person died, as the principle of retroactive designation is invoked, which means that the entrance through which the deceased will be removed is retroactively designated. This indicates that Beit Hillel do accept the principle of retroactive designation.
Rachi non traduit
אף משימות המת. וקס''ד דבברירה פליגי ובכלים שהיו בהם בין מיתה למחשבה ב''ש סברי לא אמרי' הוברר דמעיקרא דעתיה להכי הואי ולא ירדה הטומאה לשאר הפתחים ובית הלל סברי הוברר ולמאי דס''ד השתא סבירא לן דבנפתח אחד מהם נמי הוו פליגי בכלים דמעיקרא וטהורין דקא תני לעיל לדברי הכל בכלים דמכאן ולהבא:
הָא אִתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַבָּה: לְטַהֵר אֶת הַפְּתָחִים מִכָּאן וּלְהַבָּא. וְכֵן אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: לְטַהֵר אֶת הַפְּתָחִים מִכָּאן וּלְהַבָּא. מִכָּאן וּלְהַבָּא — אִין, לְמַפְרֵעַ — לָא.
Traduction
The Gemara refutes this proof: Wasn’t it stated by amora’im with regard to this mishna that Rabba said: In this case, Beit Hillel referred only to purifying the entrances from that point forward. In other words, after one has decided on an entrance that he will use to remove the dead, any vessels in the space of the other entrances do not become ritually impure. However, vessels that were located inside the space of the other entrances before the decision was made remain impure. According to these amora’im, Beit Hillel do not accept the principle of retroactive designation. And, so too, Rav Oshaya said: This halakha is referring to purifying the entrances from that point forward, which indicates: From here onward, yes, the entrances are ritually pure; retroactively, no, they are not considered pure.
Rachi non traduit
הא אתמר עלה כו'. ואפי' בית הלל לית להו הוברר ואין מטהרין אלא כלים דלבסוף דלאחר מחשבה אבל הראשונים טמאים וב''ש מטמאין אף האחרונים דקא סברי משירדה תורת טומאה לפתחים לפני מחשבה במיתת המת שוב אינו עולה מהם אלא על ידי מעשה כגון נפתח ובנפתח אחד מהם לא פליגי מידי:
Tossefoth non traduit
ב''ש אומרים והוא שחשב עליו וכו' וב''ה אומרים אף משימות המת. וקא סלקא דעתך דמיירי בכלים דלמפרע וה''ה דפליגי כשנפתח אחד מהם ובכלים דלמפרע והא דקאמר לעיל נפתח אחד מהם הוא טמא והן טהורין ולא פליגי ב''ש מיירי בכלים הבאים אחר כן שם ותימה אדפליגי בחשב ליפלגו בנפתח ובכלים דלמפרע וי''ל דנקט חשב משום רבותא דב''ה דאפי' במחשבה דעלמא פליגי דמועיל להציל כל הפתחים אחרים אבל תימה לב''ה דאית להו ברירה היכי משכחת כשמת בבית ולו פתחים הרבה דכולן טמאים הא איכא למימר לבסוף כשמוציאין בההוא פתח הוברר הדבר מתחלה דסופו לצאת דרך שם וי''ל כגון שעשאו פתח חדש והוציאו המת דלא שייך ברירה א''נ מיירי דנשאר המת במקומו:
רָבָא אָמַר: לְעוֹלָם לְמַפְרֵעַ, וְהָכָא הַיְינוּ טַעְמָא: דִּלְמָא מְטַלְטֵל וְשָׁבֵיק, מְטַלְטֵל וְשָׁבֵיק, וְקָא מְטַלְטֵל מִידֵּי דְּלָא חֲזֵי לֵיהּ.
Traduction
Rava said that there is a different way to resolve the conflicting rulings of Beit Hillel: Actually, in the case of ritual impurity, Beit Hillel maintain that all the entrances are ritually pure retroactively. And here, with regard to fledglings, this is the reason why Beit Hillel insist that one designate which particular fledglings one plans to take on the Festival: Perhaps one will move fledglings, and put them down, and again move them, and put them down until he finds the pair he wants, thereby moving an object that is not suitable for him, i.e., which is muktze.
Rachi non traduit
רבא אמר לעולם למפרע. נמי מטהרין בית הלל דאית להו ברירה והכא במתניתין היינו טעמא דצריך לברר ולומר אלו אני נוטל דלמא למחר מטלטל ובודק השמנים ושביק הא ושקיל אידך נמצא מטלטל מה שלא הזמין שהרי לא היה דעתו אלא בכדי צרכו הלכך אומר זה וזה אני נוטל ולמחר על כרחיה הני מילי דשקיל:
וְהָא אָמְרַתְּ — בְּעוֹמֵד וְאוֹמֵר ''זֶה וָזֶה אֲנִי נוֹטֵל'' סַגִּיא! הָנֵי מִילֵּי מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב,
Traduction
The Gemara raises an objection: But if this is indeed the concern, didn’t you say that it is enough if one stands and says: I will take this one and that one. In this case, too, he does not touch them. It is therefore possible that he may reconsider his choice of fledglings on the Festival after he handles them. The Gemara answers: This applies only when one made his choice on the eve of the Festival. Since he knows that he may not alter his decision on the Festival itself even if he does not like the ones he chose, he definitively decides to take those fledglings and will not handle others.
Rachi non traduit
והא אמרת בעומד. מרחוק ואין מנענע סגיא אלמא לא בדק מאתמול הכחושים והשמנים ואכתי איכא למיחש:
ה''מ מערב י''ט. כלומר היכא דידע מערב י''ט דהני הוא דאזמינן דתו בין שהן כחושין בין שהן שמנים לא שקיל אחריני שהרי יודע שמוקצין הם שלא זמנן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source